<h1>ארחות חיים הלכ' סדר ליל הפסח סימן א'</h1>
<h2>דף קטז.</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל מצות עשה של תור' לספר בניסי' ונפלאות שנעשו לאבותינו בליל ט"ו בניסן שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כמו שאז"ל לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך ואפילו החכמים והיודעים כל התורה מצוה עליהם לספר ביציאת מצרים וכל המאריך בספור הרי זה משובח וצריך להודיע לבניו ואפי' לא ישאלוהו שנא' והגדת לבנך. וצריך לעשות שינוי בלילה כדי שיראו התינוקות וישאלו ויגיד להם הדבר על פי השאלה אין לו בן אשתו שואלתו אין לו אשה שואל לחבירו ואפילו כלם חכמים היה לבדו שואל לעצמו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות ומתחיל בגנות פי' להשיב להם ומסיים בשבח כיצד מתחיל לספר שמתחלה היו אבותינו עובדי ע"ז ומסיים קרבנו לעבודתו והבדילנו מן התועים וכן מודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים ומסיי' בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו בצאתנו לחירות ודברים אלו נקראים הגדה. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא משעבוד מצרי' שנא' ואותנו הוציא משם ועל דבר זה צוה בתורה וזכרת כי עבד היית ויפדך כלומר כאלו אתה בעצמך היית עבד ונפדית.
